Skip to main content

גארא גאראייב תוכן עניינים רקע משפחתי ושנות צעירותו | פעילותו במישור התרבות וההוראה המוזיקלית | שנותיו האחרונות | יצירתו | פרסים ואותות כבוד | הנצחה | מבחר יצירות | קישורים חיצוניים | הערות שוליים | תפריט ניווטהאתר הרשמיגארא גאראייבגארא גאראייבגארא גאראייבגארא גאראייבגארא גאראייבאזאד שריפוב -לזכרונו של גארא גאראייב -אגדה של תקופתו - במלאת 80 שנים להולדתואאידה חוסיינובה - במלאת 85 שנה לגארא גאראייבעל גארא גאראייבואלס מתוך הבלט "שבע יפיפיות" מאת גארא גאראייבפרטים על משפחתו של גאראייב מפי בנו פרג' בפרופםפרטים על משפחתו של גאראייב מפי בנו פרג' בפרופםאזאד שריפוב -לזכרונו של גארא גאראייב -אגדה של תקופתו - במלאת 80 שנים להולדתוWorldCat40175840n800154940000 0000 8119 576X118859935151121931cb13800323f(data)d63853e7-b07c-4b2b-bd0d-b2d23a98c8e2XX4660834

מלחינים אזריםגיבורי העמל הסוציאליסטיזוכי פרס לניןמקבלי עיטור לניןמקבלי עיטור מהפכת אוקטוברמקבלי עיטור הדגל האדום של העמלבאקו: אישיםילידי 1918נפטרים ב-1982


אזרית5 בפברואר1918באקו13 במאי1982מוסקבהמלחיןאזריברית המועצותאזרבייג'ןמלחין לאומיסובייט העליוןהאימפריה הרוסיתאבשרוןשאמאחי1926אנטון רובינשטייןפסנתראשוגיםמוגיםמוסקבהדמיטרי שוסטקוביץ'1938קנטטהרסול רזאתיאטרון בולשוייוסיף סטלין1941194419451948ניזאמי גנג'אווי1948פולקלורג'אז19481952כוריאוגרפיהאסדת הקידוחים הכספיפסקולסרט התיעודינפטרומן כרמן1958רומןפיטר אברהמסדרום אפריקה1959195919571961ניקיטה חרושצ'ובהמלחמה הקרהUCLAארנולד שנברגאיגור סטרווינסקי11 ביוני1961פרנץ וקסמן1962אתיופיהלבנון1972פוליןפזארואיטליהטורקיהצרפתקרמליןניזאמידודקפוניים1988










(function()var node=document.getElementById("mw-dismissablenotice-anonplace");if(node)node.outerHTML="u003Cdiv class="mw-dismissable-notice"u003Eu003Cdiv class="mw-dismissable-notice-close"u003E[u003Ca tabindex="0" role="button"u003Eהסתרהu003C/au003E]u003C/divu003Eu003Cdiv class="mw-dismissable-notice-body"u003Eu003Cdiv id="localNotice" lang="he" dir="rtl"u003Eu003Cpu003Eבואו ללמוד איך עורכים בוויקיפדיה. הסדנה תתקיים בספרייה הלאומית בירושלים ביום שישי, 06.09.19, בשעה 09:00. להרשמה לחצו u003Ca href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/%D7%92%D7%9C%D7%90%D7%9D/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%A1%D7%A4%D7%98%D7%9E%D7%91%D7%A8_2019" title="ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/גלאם/הספרייה הלאומית/אירועים/סדנת עריכה ספטמבר 2019"u003Eכאןu003C/au003E.nu003C/pu003Eu003C/divu003Eu003C/divu003Eu003C/divu003E";());




גארא גאראייב




מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית






קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש























גארא גאראייב
Kara Karaev.jpg

לידה

5 בפברואר 1918
באקו, Baku Uyezd עריכת הנתון בוויקינתונים

פטירה

13 במאי 1982 (בגיל 64)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים

צאצאים

Faraj Garayev, Zuleyxa Garayeva עריכת הנתון בוויקינתונים

מקום לימודים

הקונסרבטוריון של מוסקבה, האקדמיה למוזיקה של באקו עריכת הנתון בוויקינתונים

מוקד פעילות

אזרבייג'ן, רוסיה (ברית המועצות)

סוגה

אופרה, סימפוניה עריכת הנתון בוויקינתונים

עיסוק

מלחין, פסנתרן, מלחין של מוזיקה לסרטים, מחנך מוזיקה, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים

כלי נגינה

פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים

פרסים והוקרה

פרס סטלין
עיטור לנין
גיבור העמל הסוציאליסטי
עיטור מהפכת אוקטובר
האמן העממי של ברית המועצות
עיטור הדגל האדום של העמל
מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
פרס לנין
אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הסוציליסטית האזרית
מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין
הפרס הממלכתי של אזרבייג'ן (1965) עריכת הנתון בוויקינתונים

האתר הרשמי

חתימה

חתימה

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבניתOOjs UI icon info big.svg

גארא אבולפז אולו גאראייב (באזרית Qara Əbülfəz oğlu Qarayev, ידוע גם בכתיב Kara Karayev, בכתב קירילי:Кара Абульфаз оглы Караев ‏ 5 בפברואר 1918 באקו - 13 במאי 1982 מוסקבה) היה מלחין אזרי של מוזיקה קלאסית שחי ופעל בברית המועצות, הגיע בארצו, אזרבייג'ן, למעמד של מלחין לאומי.
זכה לתואר "אמן העם" של ברית המועצות (1959) והיה חבר באקדמיה הלאומית למדעים של אזרבייג'ן.
נבחר לחבר בסובייט העליון (הפרלמנט) של ברית המועצות.




תוכן עניינים





  • 1 רקע משפחתי ושנות צעירותו


  • 2 פעילותו במישור התרבות וההוראה המוזיקלית


  • 3 שנותיו האחרונות


  • 4 יצירתו


  • 5 פרסים ואותות כבוד


  • 6 הנצחה


  • 7 מבחר יצירות


  • 8 קישורים חיצוניים


  • 9 הערות שוליים




רקע משפחתי ושנות צעירותו |


גארא גאראייב נולד בשנת 1918 כבן לאבולפז פרג' אולו גאראייב, רופא ילדים ידוע בעיר באקו, בירת האזרבייג'ן הצפונית (שהייתה עד 1917 חלק מהאימפריה הרוסית).אמו, סונה לבית איסכנדר, פסנתרנית חובבת, הייתה אחת מהבוגרות הראשונות של בית הספר למוזיקה שהוקם בבאקו על ידי החברה הרוסית למוזיקה. אחיו, מורסל גאראייב, היה לכירורג, אך מת בדמי ימיו. מקור המשפחה מצד האב היה מן הכפר פטמאי בחצי האי אבשרון, שבה נמצאת גם העיר באקו. אם אביו הייתה צאצאת של משפחת אחונדוב, הידועה בשאמאחי.[1]


גארא גאראייב גדל בבית ספוג אוויה תרבותית ומוזיקלית. פרט להוריו, הושפע הילד באהבתו למוזיקה גם מצד אח של אמו, אז'דר, וגם מצד הפסנתרן והמורה ולדימיר קוזלוב.[1]
בשנת 1926, בגיל 8, התקבל גארא גאראייב לבית הספר למוזיקה לנוער של האקדמיה (קונסרבטואר) הממלכתית של אזרבייג'ן, הידוע כיום כאקדמיה למוזיקה של באקו. כישוריו המוזיקליים איפשרו לו בגיל 15 להירשם בו זמנית בשתיים מהפקולטות של האקדמיה למוזיקה. למד במוסד זה אצל הפרופסורים גאורגי שארוייב, נכדו של אנטון רובינשטיין[2] (1930-1935) (פסנתר), לאוניד רודולף (הלחנה) ואוזייר האג'יבייוב (האג'יבקוב) (יסודות המוזיקה העממית), שהיה מלחין ידוע. בתקופת הלימודים כתב את היצירות הראשונות שהושפעו על ידי הפולקלור המוזיקלי של האזרים. בגיל 19 כבר התקבל גאראייב כחבר באיגוד המלחינים של אזרבייג'ן.


באותה שנה השתתף גאראייב במסע לחקר הפולקלור, שבמהלכו התוודע לשירים של האשוגים והמוגים והעביר אותם לתווים. כעבור שנה, בגיל 20, התקבל לאקדמיה למוזיקה (קונרבטוריון) במוסקבה והשתלם בה בכיתות של אנטולי אלכסנדרוב (הלחנה) וסרגיי וסילנקו (תזמור), ולאחר מכן למד בשנים 1942-1946 אצל דמיטרי שוסטקוביץ', איתו קישר יחסי ידידות. עבודת הגמר שלו הייתה הסימפוניה השנייה שלו.



פעילותו במישור התרבות וההוראה המוזיקלית |


בשנת 1938 בגיל 20 הלחין גאראייב את היצירה המוזיקלית הידועה הראשונה, הקנטטה "שירת הלב" על לפי פואמה מאת המשורר רסול רזא. היא בוצעה באותה שנה בתיאטרון בולשוי במוסקבה בנוכחותו של יוסיף סטלין. גאראייב עצמו ניצח את הקנטטה שלו גם בפסטיבל "העשור של האמנות האזרבייג'אנית" שהתקיים גם הוא בתיאטרון בולשוי, שוב בנוכחות סטלין. זאת הייתה השנה שבה נרשם ללימודים בקונסרבטוריון של מוסקבה.
בשנת 1941 חזר לבאקו כדי להיות מנהל אמנותי של התזמורת הפילהרמונית ע"ש מוסלים מגומייב (סניור).
בשנת 1944 חזר להשלמת לימודיו במוסקבה, ובשנת 1945 יחד עם ג'ובדט האג'ייב הלחין גארא גאראייב את האופרה "וטן" (מולדת), שבגינה זכה לפרס סטלין הראשון שלו. בשנת 1948, בגיל 30 שוב קיבל פרס סטלין בעד הפואמה הסימפונית "לילי ומג'נון" לפי ניזאמי גנג'אווי.


אחרי מותו של אוזייר האג'יביוב בשנת 1948 היה גאראייב יושב ראש איגוד המלחינים של אזרבייג'ן ורקטור של הקונסרבטוריון בבאקו (1949-1952). בתוקף תפקיד זה שמר גאראייב את גישתו של האג'יבייוב ששמה דגש על מורשת הפולקלור המוזיקלי האזרי, ובו זמנית קידם ז'אנרים בני זמננו כמו, למשל, מוזיקת ג'אז. בשנת 1948 נשלח גאראייב כנציג בקונגרס הראשון של מלחיני ברית המועצות. באותה שנה ניהל את מחלקת המוזיקה של המכון האמנויות והאדריכלות של אזרבייג'ן.


בשנת 1952 בכוריאוגרפיה של פ.א. גוסב, הוצג על במת התיאטרון לאופרה ולבלט של באקו הבלט של גאראייב "שבע יפיפיות", המבוסס גם הוא על פואמה מפורסמת של ניזאמי גנג'אווי "יידי גזל". זה היה הבלט האזרבייג'אני הראשון ופתח פרק חדש בתולדות המוזיקה של ארץ זו. באותה שנה ביקר גאראייב את אסדת הקידוח "נפט דשלאר" ("סלעי הנפט") בים הכספי וחיבר את הפסקול של הסרט התיעודי "סיפור של פועלי הנפט של הים הכספי" בבימויו של רומן כרמן.[2]


הבלט האחר של גאראייב, "שביל הברק" (İldırımlı yollarla) הוצג לראשונה בשנת 1958 בהשראת הרומן של פיטר אברהמס שדן בסכסוכים הבינגזעיים בדרום אפריקה. כמלחין ומורה לקח גארא גארייב חלק פעיל בחיי התרבות של אזרבייג'ן: היה מנהלה האמנותי של התזמורת הפילהרמונית מבאקו ויושב ראש המחלקה האזרבייג'אנית של איגוד המלחינים הסובייטיים (1953-1982). פעל כחבר סגל המורים של האקדמיה למוזיקה המקומית, כאמור, כרקטור של מוסד זה, והחל משנת 1959 כפרופסור. מוזיקאים אזרים רבים נמנו עם תלמידיו:ניאזי, אריף מירזוייב, ראוף האג'ייב, אריף מליקוב, כאיאם מירזה-זאדה, וסיף אדיגזאלוב, אסמעיל האג'יבייוב, תופיק באקיחאנוב, פרנגיז עלי-זאדה


בשנת 1959 נבחר גארא גאראייב לחבר באקדמיה למדעים של אזרבייג'ן וזכה מידי השלטון הסובייטי לתואר "אמן העם" של ברית המועצות כולה. בשנת 1957 התקבל גם כחבר באיגוד הקולנוענים של ברית המועצות.


ביוני 1961, בימי הנהגתו של ניקיטה חרושצ'וב בברה"ם, בעיצומה של המלחמה הקרה, גארא גאראייב וטיחון חרניקוב היו המלחינים הסובייטים היחידים שהורשו על ידי השלטונות הסובייטים להשתתף בפסטיבל למוזיקה של לוס אנג'לס שהתקיים בקמפוס של UCLA, ב"רויס הול".[2] בפסטיבל זה הציגו יצירותיהם 15 מלחנים משבע ארצות, כולל ארנולד שנברג ואיגור סטרווינסקי.
ב-11 ביוני 1961 תחת שרביטו של פרנץ וקסמן התזמורת הסימפונית של הפסטיבל ניגנה את הסויטה מתוך "שביל הברק" מאת גארא גאראייב.
ב-1962 נחבר גארא גאראייב לחבר בסובייט העליון של ברית המועצות וקיבל אישור לבקר בארצות הברית, באתיופיה ובלבנון. בשנת 1972 ביקר בהמשך גם בגרמניה המזרחית, פולין, בפזארו באיטליה, בטורקיה ובצרפת.



שנותיו האחרונות |


בשנותיו האחרונות סבל גאראייב ממחלת לב שמנעה ממנו להשתתף לחגיגות מלאת שישים להולדתו שאורגנו במוסקבה, ושבהן הוענק לו התואר של גבור העמל הסוציאליסטי. בהגיעו למוסקבה הצטרך להתאשפז באופן דחוף בבית החולים של הקרמלין.[2]
מתוך כוח הנסיבות שהה בחמש שנותיו האחרונות במוסקבה, רחוק מהזרקורים, למרות געגועיו לבאקו.


נפטר בשנת 1982 במוסקבה, בגיל 64, בעיצומה של עשייה מוזיקלית פורייה. גופתו הוטסה לבאקו, שם הובאה לקבורה ב"שדרת הכבוד" (Fakhri Hiyabani) של נכבדי העם.


גארא גאראייב היה נשוי לטטיאנה ניקולאייבנה. בתו נקראה זולפייה.
בן שלו, פרג' גארא אולו גאראייב (נ' 1943) ,שהיה תלמידו, הלך בעקבותיו והיה למלחין. הוא הלחין בלטים במערכה אחת כמו "Qobustanın kölgələri" (צללי קובוסטן) ו"קליידוסקופ" והוביל מאוחר יותר את תנועת האוונגרד במוזיקה המשכילה האזרית



יצירתו |


היצירה של גארא גאראייב מקיפה את כל הסוגות של המוזיקה הקלאסית. שורה של עבודות שהלחין בשלהי שנות ה-1940 ובהתחלת שנות -1950, קיבלו השראה משירתו של גדול המשוררים של אזרבייג'ן, ניזאמי: הפואמה הסימפונית "ליילי ומג'נון", הסויטה "שבע יפהיפיות" ובלט בעל אותו השם, הנחשב לפסגה של הישגיו כמלחין.
גם בשנים האחרונות לחייו, כשהמלחין חיבר יצירות תוך שימוש בטכניקות שכלתניות וניסויים דודקפוניים, עדיין מורגשת בהן גם השפעת המסורת המוזיקלית העממית (הסימפוניה שלישית, הקונצ'רטו לכינור)


פרט לפעילותו כמלחין, מנצח ומורה, כתב גאראייב בקורת מוזיקלית. חלק ממאמרי הבקורת שכתב פורסמו בבאקו בשנת 1988.



פרסים ואותות כבוד |


  • 1946 פרס סטלין (פרס ממלכתי של ברית המועצות)

  • 1955 תואר אמן מצטיין של אזרבייג'ן הסובייטית

  • 1958 תואר "אמן העם" של אזרבייג'ן הסובייטית

  • 1959 "אמן העם" של ברית המועצות

  • 1961 עיטור דגל האדום של עבודה

  • 1965 הפרס הממלכתי של אזרבייג'ן

  • 1967 פרס לנין (פרס ממלכתי של ברית המועצות)

  • 1971 עיטור מהפכת אוקטובר (של ברית המועצות)

  • 1967, 1978 שני עיטורי לנין (של ברית המועצות)

  • 1978 גיבור העמל הסוציאליסטי


הנצחה |


נקראו בשמו לזכרו:


  • שדרות ותחנת מטרו בעיר באקו

  • רחוב באימישלי

  • בתי ספר למוזיקה -מס. 75 במוסקבה ומס. 8 בבאקו


מבחר יצירות |


אופרות
  • 1945 - Vətən (המולדת) יחד עם ד. האג'ייב

  • 1972 -"חיבה", מונו-אופרה לקול של אשה ותזמורת קאמרית, לפי המחזה "Tendresse" מאת אנרי ברביס

בלטים
  • 1952 - Yeddi Gözəl (שבע יפיפיות) לפי שירת ניזאמי גנג'בי,

Haft Peykar


  • 1958 - ''İldırımlı yollarla (שביל הברק) לפי פיטר אברהמס
מחזמר

Çılğın qaskoniyalı לפי סיראנו דה ברז'ראק מאת אדמון רוסטאן

יצירות קוליות-סימפוניות
  • 1938 - שירת הלב קנטטה

  • 1947 - שירת האושר, קנטטה « 

  • 1958 - שלוש נוקטורנות לקול ולתזמורת ג'אז לפי מילים מאת לנגסטון יוז

  • 1959 - המפלגה שלנו, קנטטה

  • 1972 -המנון לידידות

יצירות קוליות קאמריות
  • 1946 שש רבעיאת על מילים מאת עומר ח'יאם לקול ופסנתר

  • 1949 רומאנסות על מילים מאת פושקין לקול ופסנתר (כולל "הפסל מצארסקויה סלו", "אהבתיך" )

יצירות לתזמורת
  • שלוש סימפוניות
    • 1943

    • 1946

    • 1965


  • 1939 - סויטה אזרבייג'אנית

  • 1947 - פואמה סימפונית "ליילי ומג'נון"

  • 1949 - פואמה סימפונית "שבע יפיפיות"

  • 1952 - רפסודיה אלבנית

  • 1960- אסטמפות סימפוניות "דון קיחוטה"

  • 1966 - סיוטה קלאסית

  • 1937 - פואמת "השמחה" לפסנתר ותזמורת

  • 1967 - קונצ'רטו לכינור ולתזמורת - מוקדש ללאוניד קוגן[2]

יצירות קאמריות
  • שתי רביעיות מיתרים

  • קוורטטינו


  • סונאטה לכינור ופסנתר

  • 1940, 1943 - שתי סונאטינות לפסנתר

  • 1963-1951 - 24 פרלודים לפסנתר

  • יצירות לתזמורת כלי נשיפה ותזמורת מוזיקה קלה

  • מוזיקה לסרטים

  • מוזיקת במה


קישורים חיצוניים |



ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גארא גאראייב בוויקישיתוף


  • Allmusic Favicon.pngגארא גאראייב, באתר Allmusic (באנגלית)


  • MusicBrainz Logo 2016.svgגארא גאראייב, באתר MusicBrainz (באנגלית)


  • גארא גאראייב, באתר Discogs (באנגלית)


  • IMDB Logo 2016.svg גארא גאראייב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)


  • גארא גאראייב באתר של אונו ואן ראיין


  • אזאד שריפוב -לזכרונו של גארא גאראייב -אגדה של תקופתו - במלאת 80 שנים להולדתו, באתר אזרבייג'ן אינטרנשנל סתיו 1998

Azad Sharifov Remembering Gara Garayev: A Legend in His Own Time - 80th Jubilee, Azerbaijan International, Vol. 6, Issue 3, Autumn 1998
  • אאידה חוסיינובה - במלאת 85 שנה לגארא גאראייב
Aida Huseynova- Gara Garayev's 85th Jubilee Azerbaijan International, Vol. 11, Issue 1, Spring 2003

  • על גארא גאראייב - באזרית

  • ואלס מתוך הבלט "שבע יפיפיות" מאת גארא גאראייב


  • פרטים על משפחתו של גאראייב מפי בנו פרג' בפרופם, אתר החברה ההיסטורית של באקו


הערות שוליים |




  1. ^ 1.01.1 פרטים על משפחתו של גאראייב מפי בנו פרג' בפרופם, אתר החברה ההיסטורית של באקו


  2. ^ 2.02.12.22.32.4 אזאד שריפוב -לזכרונו של גארא גאראייב -אגדה של תקופתו - במלאת 80 שנים להולדתו, באתר אזרבייג'ן אינטרנשנל סתיו 1998











אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גארא_גאראייב&oldid=26202515"













תפריט ניווט



























(RLQ=window.RLQ||[]).push(function()mw.config.set("wgPageParseReport":"limitreport":"cputime":"0.540","walltime":"0.842","ppvisitednodes":"value":2314,"limit":1000000,"ppgeneratednodes":"value":0,"limit":1500000,"postexpandincludesize":"value":27013,"limit":2097152,"templateargumentsize":"value":2332,"limit":2097152,"expansiondepth":"value":13,"limit":40,"expensivefunctioncount":"value":4,"limit":500,"unstrip-depth":"value":0,"limit":20,"unstrip-size":"value":1965,"limit":5000000,"entityaccesscount":"value":3,"limit":400,"timingprofile":["100.00% 747.081 1 -total"," 59.79% 446.716 1 תבנית:מוזיקאי"," 26.67% 199.255 1 תבנית:פרופילי_מוזיקאים"," 14.06% 105.039 49 תבנית:ויקינתונים"," 13.87% 103.628 2 תבנית:פרופילים"," 10.94% 81.736 1 תבנית:האם_להציג_תבנית_רשתות_חברתיות"," 8.54% 63.785 7 תבנית:Str_find"," 5.87% 43.874 1 תבנית:האם_להציג_קישור_IMDb"," 5.40% 40.348 1 תבנית:רשתות_חברתיות"," 4.83% 36.116 7 תבנית:הערה"],"scribunto":"limitreport-timeusage":"value":"0.305","limit":"10.000","limitreport-memusage":"value":3266434,"limit":52428800,"limitreport-logs":"תאריך:5 בפברואר 1918nתאריך:5 בפברואר 1918nתאריך:13 במאי 1982nתאריך:13 במאי 1982n","cachereport":"origin":"mw1283","timestamp":"20190902142502","ttl":2592000,"transientcontent":false););"@context":"https://schema.org","@type":"Article","name":"u05d2u05d0u05e8u05d0 u05d2u05d0u05e8u05d0u05d9u05d9u05d1","url":"https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%90%D7%A8%D7%90_%D7%92%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%99%D7%91","sameAs":"http://www.wikidata.org/entity/Q580027","mainEntity":"http://www.wikidata.org/entity/Q580027","author":"@type":"Organization","name":"u05eau05d5u05e8u05deu05d9u05dd u05dcu05deu05d9u05d6u05deu05d9 u05d5u05d9u05e7u05d9u05deu05d3u05d9u05d4","publisher":"@type":"Organization","name":"Wikimedia Foundation, Inc.","logo":"@type":"ImageObject","url":"https://www.wikimedia.org/static/images/wmf-hor-googpub.png","datePublished":"2012-01-27T15:40:32Z","dateModified":"2019-09-02T14:25:01Z","image":"https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/6/6d/Kara_Karaev.jpg","headline":"u05deu05dcu05d7u05d9u05df u05d0u05d6u05e8u05d9"(RLQ=window.RLQ||[]).push(function()mw.config.set("wgBackendResponseTime":157,"wgHostname":"mw1326"););

Popular posts from this blog

Canceling a color specificationRandomly assigning color to Graphics3D objects?Default color for Filling in Mathematica 9Coloring specific elements of sets with a prime modified order in an array plotHow to pick a color differing significantly from the colors already in a given color list?Detection of the text colorColor numbers based on their valueCan color schemes for use with ColorData include opacity specification?My dynamic color schemes

Invision Community Contents History See also References External links Navigation menuProprietaryinvisioncommunity.comIPS Community ForumsIPS Community Forumsthis blog entry"License Changes, IP.Board 3.4, and the Future""Interview -- Matt Mecham of Ibforums""CEO Invision Power Board, Matt Mecham Is a Liar, Thief!"IPB License Explanation 1.3, 1.3.1, 2.0, and 2.1ArchivedSecurity Fixes, Updates And Enhancements For IPB 1.3.1Archived"New Demo Accounts - Invision Power Services"the original"New Default Skin"the original"Invision Power Board 3.0.0 and Applications Released"the original"Archived copy"the original"Perpetual licenses being done away with""Release Notes - Invision Power Services""Introducing: IPS Community Suite 4!"Invision Community Release Notes

199年 目錄 大件事 到箇年出世嗰人 到箇年死嗰人 節慶、風俗習慣 導覽選單