אוסמוזה תוכן עניינים טוניות | לחץ אוסמוטי | חשיבות | זיקוק מים בשיטת אוסמוזה הפוכה | ראו גם | קישורים חיצוניים | תפריט ניווטמה המנגנון המולקולרי המסביר אוסמוזה?שאל את המומחה
כימיה פיזיקליתפיזיולוגיה
ממסממברנה חדירה למחצהאיזוןפעפוענפחהלחץ ההידרוסטטיעולם החימיםגופםתאיםצמחיםדופן התאלחץ טורגורזיקוקאוסמוזה הפוכהלחץ האוסמוטי
(function()var node=document.getElementById("mw-dismissablenotice-anonplace");if(node)node.outerHTML="u003Cdiv class="mw-dismissable-notice"u003Eu003Cdiv class="mw-dismissable-notice-close"u003E[u003Ca tabindex="0" role="button"u003Eהסתרהu003C/au003E]u003C/divu003Eu003Cdiv class="mw-dismissable-notice-body"u003Eu003Cdiv id="localNotice" lang="he" dir="rtl"u003Eu003Cpu003Eבואו ללמוד איך עורכים בוויקיפדיה. הסדנה תתקיים בספריה הלאומית בירושלים ביום שישי, 03.05.19, בשעה 09:00. להרשמה לחצו u003Ca href="/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/%D7%92%D7%9C%D7%90%D7%9D/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%99_2019" title="ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/גלאם/הספרייה הלאומית/אירועים/סדנת עריכה מאי 2019"u003Eכאןu003C/au003E.nu003C/pu003Eu003C/divu003Eu003C/divu003Eu003C/divu003E";());
אוסמוזה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מעבר מים באוסמוזה דרך קרום חדיר למחצה. מהמצב ההתחלתי (איור ימני) של תמיסות לא שוות בריכוזן עד למצב הסופי (איור שמאלי) לאחר מעבר מים דרך הקרום עד להשוואת הריכוזים משני צידי הקרום
אוֹסְמוֹזָה היא מעבר של ממס דרך ממברנה חדירה למחצה, במעלה מפל ריכוזים, דהיינו, מתמיסה דלילה יותר (שבה ריכוז המומסים הכולל נמוך יותר), לתמיסה מרוכזת יותר (שבה ריכוז המומסים הכולל גבוה יותר), עד ליצירת איזון בין ריכוזי המומסים הכוללים משני צידי הקרום. אוסמוזה היא סוג של פעפוע (דיפוזיה) במהלכו רק הממס יכול לעבור דרך קרום שבין שתי התמיסות. כאשר חלקיקי המומסים מסוגלים גם כן לעבור דרך הקרום, אז מתרחשת האוסמוזה בו-זמנית עם פעפוע של המומסים, שכל אחד מהם עובר דרך הקרום לפי מפל הריכוזים שלו.
חומרים שנמצאים בתמיסה, אך לא מומסים בה, כמו ליפידים ורב-סוכרים, אינם נכללים לריכוז הכולל של המומסים ולכן אינם גורמים לאוסמוזה ואינם משפיעים על עוצמתה ומהירותה.
תוכן עניינים
1 טוניות
2 לחץ אוסמוטי
3 חשיבות
4 זיקוק מים בשיטת אוסמוזה הפוכה
5 ראו גם
6 קישורים חיצוניים
טוניות |
תמיסה בה ריכוז המומסים בסביבה נמוך יותר לעומת התא מכונה תמיסה היפוטונית, ותמיסה בה ריכוז המומסים גבוה יותר מכונה תמיסה היפרטונית. הבדל הריכוז בין שתי התמיסות הוא טוניות. ככל שהטוניות גבוהה יותר, כך ישנה זרימה מואצת יותר של הממס מהתמיסה ההיפוטונית להיפרטונית, מכיוון שצריכות לעבור יותר מולקולות ממס דרך הקרום, יחסית לנפח הכללי, על מנת להגיע לאיזון. כאשר ריכוז המומסים שווה בשני הצדדים התמיסה נקראת תמיסה איזוטונית.
לחץ אוסמוטי |
כאשר מעבר הממס משנה את הלחץ ההידרוסטטי (לחץ הנוזל) בהן נמצאות התמיסות, לחץ זה משפיע על המעבר ובנקודה מסוימת, הנמצאת לפני איזון הריכוזים משני צידי הקרום, משתווה לטוניות וכך גורם להפסקת מעבר הממס. בעת הפסקת זרימת הממס, הלחץ ההידרוסטטי שווה ערך לטוניות בין שתי התמיסות, ולכן, כאשר הטוניות גבוהה יותר, הלחץ ההידרוסטטי הדרוש על מנת להתנגד לה גדול יותר, ולהפך. לחץ זה הוא הלחץ הדרוש על מנת להפסיק את האוסמוזה והוא נקרא הלחץ האוסמוטי.
חשיבות |
לאוסמוזה חשיבות עליונה בעולם החי: בזכותה מתפזרים המים ברחבי גופם של יצורים חיים. מאזן הנוזלים בתאים נשמר גם הוא על ידי אוסמוזה. בתאי צמחים, לעיתים, מופסקת האוסמוזה כתוצאה מהלחץ שמפעיל דופן התא על הנוזל התוך-תאי - הלחץ האוסמוטי - שנקרא במקרה זה לחץ טורגור.
זיקוק מים בשיטת אוסמוזה הפוכה |
ערך מורחב – אוסמוזה הפוכה
ערך מורחב – אוסמוזה הפוכהקיים גם תהליך של זיקוק מים בשיטת אוסמוזה הפוכה. לשם קיום תהליך זה דרושים שני תאים: תא א' ותא ב'. נוסף על שני אלו דרוש קרום בררני, החדיר רק למים. את תא א' ממלאים במים שבהם ריכוז מלחים גבוה, ואת תא ב' ממלאים במים ללא מומסים (ריכוז המלחים אפסי). ביניהם ממקמים את הקרום החדיר רק למים. מפעילים לחץ גבוה על תא א' (ריכוז המלחים הגבוה), ובערכים הגבוהים מהלחץ האוסמוטי של התמיסה שבתא א', המים יעברו ללא מלחים לתא ב'.
ראו גם |
- פעפוע
- לחץ טורגור
- לחץ אוסמוטי
קישורים חיצוניים |
ערך מילוני בוויקימילון: אוסמוזה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוסמוזה- אבי סאייג, מה המנגנון המולקולרי המסביר אוסמוזה?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 15 אוגוסט 2010
קטגוריות:
- כימיה פיזיקלית
- פיזיולוגיה
(window.RLQ=window.RLQ||[]).push(function()mw.config.set("wgPageParseReport":"limitreport":"cputime":"0.076","walltime":"0.107","ppvisitednodes":"value":478,"limit":1000000,"ppgeneratednodes":"value":3805,"limit":1500000,"postexpandincludesize":"value":3099,"limit":2097152,"templateargumentsize":"value":1034,"limit":2097152,"expansiondepth":"value":8,"limit":40,"expensivefunctioncount":"value":4,"limit":500,"unstrip-depth":"value":0,"limit":20,"unstrip-size":"value":0,"limit":5000000,"entityaccesscount":"value":1,"limit":400,"timingprofile":["100.00% 81.098 1 -total"," 51.31% 41.615 1 תבנית:מיזמים"," 35.21% 28.551 1 תבנית:ערך_מורחב"," 17.97% 14.571 13 תבנית:מיזם"," 12.90% 10.465 1 תבנית:דוידסון"," 5.38% 4.364 2 תבנית:קישור_מיזם"," 4.22% 3.425 1 תבנית:הפניה_לערך_מורחב/קוד"," 3.63% 2.943 1 תבנית:Str_left"],"scribunto":"limitreport-timeusage":"value":"0.011","limit":"10.000","limitreport-memusage":"value":824925,"limit":52428800,"cachereport":"origin":"mw1290","timestamp":"20190425082106","ttl":2592000,"transientcontent":false););"@context":"https://schema.org","@type":"Article","name":"u05d0u05d5u05e1u05deu05d5u05d6u05d4","url":"https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%94","sameAs":"http://www.wikidata.org/entity/Q54237","mainEntity":"http://www.wikidata.org/entity/Q54237","author":"@type":"Organization","name":"u05eau05d5u05e8u05deu05d9u05dd u05dcu05deu05d9u05d6u05deu05d9 u05d5u05d9u05e7u05d9u05deu05d3u05d9u05d4","publisher":"@type":"Organization","name":"Wikimedia Foundation, Inc.","logo":"@type":"ImageObject","url":"https://www.wikimedia.org/static/images/wmf-hor-googpub.png","datePublished":"2004-04-05T23:50:28Z","dateModified":"2019-04-25T08:21:06Z","image":"https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/e/e1/Osmose_he.svg"(window.RLQ=window.RLQ||[]).push(function()mw.config.set("wgBackendResponseTime":128,"wgHostname":"mw1250"););
